ניתן להגדיר שיטת שיווק זו כמודל עסקי הבנוי מקבוצה של עצמאים שהתקשרו ביניהם ביחסים חוזיים כך שבעל המוצר המוכר משלם עמלה לכל אחד ממפיצי מוצרו ובצורה זו, עבור תשלום זה, פוטר עצמו מהצורך להתעסק בכל הקשור לשיווק ולמכירת המוצר ורק מרוויח מהמכירות שמבצעים סוכניו. סוכנים אלו מגייסים סוכנים תחתיהם, שמגייסים סוכנים תחתיהם וכך הלאה, כשכל שכבה מרוויחה לא רק ממכירותיה אלא גם ממכירותיהם של כל הסוכנים הנמצאים בשכבות שמתחתיה. כך בעצם ניתן ליצור מצב בו אם יש תחתיך מספיק סוכנים המפיצים את מוצרך אינך צריך לעבוד כלל ואתה יכול רק להנות מהכנסות, מה שנקרא הכנסה פאסיבית.
אבא עשיר אבא עני
רוברט קיוסאקי הוא איש עסקים אמריקאי שמצליח שיצר את הונו על ידי יצירת ערוצי הכנסה פסיבית מרובים לעצמו. ספרו "אבא עשיר, אבא עני" הוא רב מכר עולמי המלמד כיצד חושבים העשירים בעולם זה ואיך התעשרו והגיעו לאן שהגיעו ואיך תוכלו להגיע לשם גם אתם. בספר זה הוא מזכיר, בין השאר, גם את שיטת שיווק זו כדרך ליצירת הכנסה פסיבית. הכנסה פסיבית פותרת את בעל העסק מלהיות משועבד לעסקו ומפנה את זמנו להתפתחות עסקית נוספת בתחומים אחרים להתעסקות בחייו הפרטיים במקום להיות במרוץ העכברים הידוע: עבודה – בית- עבודה – בית, הנוצר בין השאר מהעובדה שרבים השכירים העובדים לפי שכר שעתי ולכן עובדים יותר שעות, מגיעים הביתה מאוחר ולא נשאר להם זמן לפתח תחומים אחרים בחייהם.
שיטה זו אף אפקטיבית פי כמה בימינו בהם האינטרנט ותקשורת ההמונים מתפתחים בקצב מהיר והמרחקים הפיזיים בין מקומות בעולם הצטמצמו מאוד ובמקרים רבים אף התבטלו. חברות רבות משתמשות בשיטה זו בקנה מידה זה או אחר וביניהן אף חברות ענק כמו קוקה-קולה ונייקי.
תרמית הפירמידה
עם זאת, לשיטה יצא שם רע בעקבות מה שנקרא תרמיות פירמידה – בהם הסוכנים בשכבות הנמוכות אינם מצליחים למכור את המוצר שקנו מהסוכנים שמעליהם למכירה הלאה לסוכנים שיבואו מתחתיהם, מכיוון שהמוצר אינו בעל תועלת אמיתית אלא רק בא ליצור הכנסה לשכבות העליונות שהתחילו את מכירת המוצר ונהנות מהסוכנים שמתלהבים מההזדמנות הקורצת אך לא מצליחים לנצל אותה.
